החלטה בתיק ע"ע 45577-10-11

השופטת לאה גליקסמן :

1.     לפנינו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע מיום 9.8.11 (השופט אילן סופר ונציגי הציבור גב' בר-און ממן ומר אהרוני; תע"א 3415/09).

הרקע לבקשה:

2.     בבית הדין האזורי התבררה תביעתו של המבקש כנגד המשיבה (להלן - החברה) לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים ופדיון חופשה שנתית.

3.     המבקש עבד בחברה, לאחר מכן עבד בחברת האם של החברה שהיא חברה זרה בארה"ב, ולאחר מכן עבד שנית בחברה. המבקש טען כי יש לראות בשלוש תקופות עבודתו, לרבות תקופת עבודתו בחברה האם בארה"ב, כתקופה רצופה אחת לעניין זכאות לפיצויי פיטורין בגין כל תקופת העבודה ולפדיון חופשה.

4.     בית הדין האזורי קבע שלא התקיים החריג לכלל כי עצם היותה של חברה חלק מאשכול חברות אינו מקנה לעובד זכות לקבל כספים הן מחברת האם והן מחברת הבת, וזאת על יסוד העיקרון של ההפרדה המשפטית שבין החברות, וכי לא נתקיימו העילות להרמת מסך.

5.     המועד האחרון להגשת ערעור היה יום 4.10.2011, ובקשה להארכת מועד הוגשה ביום 31.10.2011.

הבקשה וטענות הצדדים:

6.     ביום 31.10.11, הגיש המבקש בקשה להארכת מועד. בבקשה נטען כי בא כוחו חלה במחלה קשה ובשל כך לא היה בידו להגיש הערעור במועד, וכן כי בהתחשב בפגרת חג הסוכות לא מדובר באיחור משמעותי.

7.     המבקש צירף לבקשתו תצהיר של בא כוחו, בו הוא הצהיר כי חלה במחלה קשה, ומצבו הרפואי מנע ממנו להגיש את הערעור במועד. בבקשה להארכת מועד הבהיר בא כוח המבקש כי אישור רפואי לא מצורף לבקשה בשל רצון לשמור על פרטיותו, אולם אישור כזה יומצא לידי בית הדין והצד שכנגד בעת הדיון שיתקיים בבקשה.

8.     המשיבה טענה בתגובתה כי על מנת שמחלה תהווה "טעם מיוחד" יש להראות כי המחלה מנעה מהמבקש לפעול או לטפל בענייניו מבעוד מועד; בשל העובדה שהבקשה חסרה פרטים מהותיים, לא ניתן לבחון האם אכן נמנע מהמבקש להגיש הבקשה להארכת מועד עוד קודם חלוף המועד להגשת הערעור. עוד טוענת המשיבה כי פסק הדין הפך חלוט והיא הסתמכה עליו; סיכויי הערעור נמוכים, לנוכח העובדה שהקביעות עליהן מערער המבקש הן קביעות עובדתיות המבוססות בין השאר על ממצאי מהימנות, ובקביעות מסוג זה ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב.

9.     בהמשך להודעת המבקש כי יגיש את האישור ככל שייקבע דיון או בהתאם להחלטת בית הדין ולהחלטת בית הדין מיום 19.12.2011 הגיש ב"כ המבקש הודעה אליה צורף אישור רפואי, ובהודעתו הצהיר כי "המחלה והשפעותיה והטיפול שניתן לח"מ והשפעותיו מנעו מהח"מ את האפשרות להגיש את הערעור במועד". לאור האמור טען כי יש להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק הדין. 

הכרעה:

10.            בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בהתאם לפסיקה,

אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא.

עא"ח 56/05 מאיר איתן נ' הילטון תל אביב בע"מ (23.5.2005).

11.   באשר לנימוק לפיו האיחור בהגשת הבקשה נבע ממחלתו של ב"כ המבקש, קובעת הפסיקה כי -

הכלל לעניין זה ידוע ומושרש. "בדרך כלל, מכירים בתי המשפט במחלתו של אדם כבטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד, אם המחלה מנעה אותו מלעסוק בענייניו. ובלבד שהבקשה הוגשה ללא איחור (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעריכת דר' ש. לוין (תל אביב, 1995), בעמודים 895 - 896; כך גם בש"א 6919/98 עזבון המנוח משה אבטיחי ז"ל נ'  רנה רוזנבלום. בב"ש 825/86 וידיוקולור בע"מ נ' מדינת הילדים בע"מ (לא פורסם) נפסק לעניין זה כי..."כלל זה טומן בחובו שני רכיבים מצטברים הטעונים הוכחה: האחד - עובדת קיומה של המחלה; והשני - השפעת המחלה על תיפקודו של בעל הדין  ועל יכולתו לפנות לבית המשפט במועד. רק בנסיבות בהן יוכח שבעטיה של המחלה נבצר  מבעל הדין לפעול במועד יהווה הדבר טעם מיוחד להארכת המועד.